רשם: שלמה גבריאלי
סיפר: רחמים גבריאלי (אביו)
עדה: קורדיסטן פרס
שלושה אנשים הלכו מעיר לעיר במשך יומיים. אחד מהם נגר, השני חייט והשלישי היה רב.
הם הלכו עד שהגיעו בערב ליער. הנגר אמר: - בואו ונלון פה.
הם ישבו, אכלו וקבעו ביניהם תור לשמירה. הראשון היה צריך להיות הנגר, השני החייט והשלישי הרב. הנגר שמר קצת, ראה מקל והוא חשב שזה בן אדם. הוא זרק אבן ונשמע קול. הוא לקח את המקל ונתן לו צורת ילדה. לאחר מכן אמר לחייט: - תורך לשמור.
החייט קם לשמירה, ראה את הילדה ואף הוא זרק אבן ושוב נשמע אותו קול. הוא ניגש למקל והלביש אותו מסמרטוטים. אחרי שעתיים, קרא לרבי ואמר לו: - כעת תורך לשמור.
אף הרבי ראה את הדמות, זרק אבן והבין כי זהו מעשה ידם של הנגר וחברו החייט. והוא חשב: - אני אכניס בה נשמה. הוא התפלל לה', ובבוקר הילדה נשמה.
התחילו השלושה לריב ביניהם: למי תהייה הילדה? הלכו לבית המשפט והשופט פסק כי הילדה תהייה לנגר, שחשב ראשון על הרעיון. וילדה זו הביאה ברכה על עבודתם של שלושת הידידים.