אברהם קרן ז"ל היה מן הוותיקים והמסורים מבין רושמי הסיפורים של אסע"י . בארכיון רשומים על שמו 588 סיפורים.
הוא נולד בי"ט באב תרע"ב (17.8.1912), בעיירה בירצ'ה בגליציה על גבול פולין-הונגריה, השביעי מבין שמונה ילדים. עוד בהיותו תלמיד בית הספר היסודי, החל בפעילות ציונית.
אברהם קרן למד בסמינר למורים יהודיים בווארשה, ולימד בבית ספר "תרבות" בבז'יז'ין שליד לודז' ובלבוב. בימי הכיבוש הסובייטי (1939-1941) היה מנהל בית הספר בבירצ'ה, ולימד בו עד הפלישה הגרמנית ביוני 1941. רב בני משפחתו נספו בשואה. לאחר המלחמה היה פעיל בבתי הספר לילדים ניצולי השואה, במחנות גרמניה. עם קום המדינה עלה לישראל יחד עם רעייתו רבקה (1917-1973). מאז עלייתו עסק בהוראה, תחילה כמורה ואחרי כן כמנהל האולפן של בית-ארדשטיין ולימד במכללה לחינוך על שם גורדון בחיפה. את קורות חייו רשם בספר פרי עטו: בשבילי החיים ובנתינות המחקר. ירושלים 1996.
אברהם קרן התעניין מאז ומתמיד בפולקלור. הוא למד באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטה העברית אצל פרופ' דב נוי. הוא רשם סיפורי-עם שרבים מהם שמע מהוריו ומאחיו הגדולים. הוא פירסם 28 סיפורים הרשומים באסע"י בספר: עצה מבית הרוטשילדים, כ"ח סיפורי-הומור מפולין, בעריכת אוטו שניצלר, ירושלים: מאגנס תשמ"א.
עניין מיוחד מצא בחקר הפתגם. בנושא זה כתב מאמרים רבים ואת הספר: דאס יידישע שפריכווארט. ירושלים: בר אילן תש"ן.
אברהם קרן היה מידידי אסע"י המובהקים. בשנת 1987 תרם את המחשב הראשון של הארכיון, ובשנים מאוחרות יותר הוסיף ותרם תוכנות ואת עלות מפעל הסריקה הדיגיטלית של סיפורי אסע"י.
הוא ציווה את ספרייתו לאסע"י ולאחר פטירתו אכן הועבר לארכיון אוסף הספרים העשיר שלו בתחום חקר הפתגם.
הפרס על שמו מוענק לעבודה מצטיינת בתחום הפולקלור של יהודי מזרח אירופה.