רשמה: ענת אייזנר
סיפר: משה משה
עדה: יוון
בסלוניקי גרה אישה אחת זקנה שהיתה עניה. באותם השנים לא היה הרבה עבודה ואוכל בסלוניקי. ולזקנה ולנכד שלה לא היה מה לאכול. הלכה בכל הרחובות ובקשה נדבות. אף אחד לא נתן לה.
רק אישה אחת אמרה לה: - לכי אחרי הסבלים בנמל שסוחבים שקי חיטה ותקחי את הגרעינים שנופלים מהשקים ותעשי לך לחם.
כך עשתה. לקחה את החיטה ועשתה בביתה לחם.
לא הספיקה להוציא את הלחם מן האש, ואיש עני בא לביתה ומבקש אוכל כי זה שבוע ימים לא אכל ותיכף ימות.
אמרה הזקנה: - לי שלוש כיכרות לחם. אתן אחת לעני.
העני בירך את הזקנה והלך לו.
בא הנכד, נתנה גם לו כיכר. אמרה הזקנה ברכת "המוציא" ורוח לקחה את כיכר הלחם שהיתה איתה. כעסה הזקנה מאד. וביקשה מן האלוהים שיעניש את הרוח.
והנה עברו שלושה מלחים, והיו מספרים לכל האנשים כי באו מאוניה עם הרבה אבנים טובות, כסף וזהב והנה קמה סערה, והיה חור באוניה. פתאם כשהאוניה הלכה לטבוע, באה כיכר לחם וסתמה את החור. הכירה הזקנה את כיכר הלחם וסיפרה את סיפורה. מיהרו המלחים ונתנו לה כסף וזהב.
מאז היא עשירה ותמיד יש לה מה לאכול.