רשמה: תמר כ"ץ
סיפרה: שולמית צפוני (אמה)
עדה: יוגוסלביה
היה היו בעל ואישה. בדרך כלל היחסים ביניהם היו טובים רק פרט אחד הפריע את ההרמוניה ביניהם. הבעל לא היה מרוצה מתבשילי אשתו. תמיד כשאכל היה נאנח ואומר: - חבל שאינך יודעת לבשל כמו שבישלה אמא שלי.
יום אחד נחרך התבשיל ממש לפני הארוחה ולאישה לא היתה ברירה אלא להגיש את התבשיל החרוך ועשתה זאת בחשש גדול, כי פחדה שבעלה יסרב לאכול ממנו.
בעלה התחיל לאכול ולהפתעתה הגדולה, התפשט חיוך של אושר על פניו ואמר: - סוף סוף למדת לבשל כמו שבישלה אמא.