רשמה: אפרת שלו
סיפרה: רבקה דניאל
עדה: קוצ'ין, הודו
אישה אחת אלמנה עשירה הגיעה פעם מארץ ישראל עם בתה ועוד שמונה מאות אנשים והתיישבו בעיר נמל עתיקה, שמה קרנגנור.
באותם הימים האמינו שאישה אלמנה מביאה מזל רע ואסור לה להסתובב ברחוב. לכן האישה, שהיתה אמיצה, התחתנה עם ילד בן שבע רק שלא תהיה אלמנה. והם חיו בשקט בשכונה שלהם.
יום אחד בן השליט רכב על סוסו בשכונה וראה במקרה את בת האלמנה. הוא התאהב בה ורצה להתחתן איתה. הרג'ה, אביו, בא לבקש את יד הנערה אך האם (קָדָמְבָתאצ'י, שמה) סירבה בכל תוקף להשיא את בתה לבחור לא יהודי. הנער חלה מרוב אהבה והרג'ה כעס מאד וציוה על כל היהודים לעזוב את העיר עוד באותו לילה, ולא, כולם ימותו!
היהודים ברחו מרוב פחד, אבל קדמבת ובתה טחנו את תכשיטיהן לאבקה וזרקו אותם לתוך האגם. הן עצמן בלעו יהלומים ומתו. שם האגם נקרא עד היום "האגם היהודי" והגבעה שעל ידו "הגבעה היהודית".
אומרים שאפשר למצוא בתחתית האגם חתיכות זהב קטנות.