אתיופיה

משיח שקר של הפלשים

אסע:י 481

 

רשם: פרופ' דב נוי, מפי נער אתיופי

עדה: אתיופיה

 

מסורת בידי הפלשים שהמשיח יבוא כאשר יתן זאת האל, ולכן יהיה שמו: נתנאל.  הוא יוציא את הפלשים מן הגלות ויחזיר אותם לירושלים, עיר הקודש. 

שעה שמלך בארץ חבש המלך תיאודורוס, נגזרו גזרות קשות על הפלשים. המיסיונרים שבאו מאירופה הסיתו את החבשים הנוצרים להזמין את היהודים לויכוח דתי.

בסיכום ניצחו הפלשים.  הם היו שואלים האחרונים והחבשים לא יכלו לענות על שאלותיהם. 

אז התרגזו מאד המיסיונרים והסיתו את כוהני הדת החבשיים לדרוש מכל הפלשים שימירו את דתם.

אז אמרו פלשים רבים: גזירות באות עלינו, ושם הקיסר הוא תיאודורס שזה תרגום של נתנאל, סימן הוא כי האל נתן רשות למשיח, רשות לבוא.  אז נתאספו שש מאות אלף פלשים והחליטו לעזוב את ארץ הגזירה וללכת לירושלים.  ואחד הפלשים סיפר, כי שמע בחלום קול אלוהים שאמר לו: אתה המשיח -  והכל האמינו בו. 

לא עזרו אזהרות ראשי העדה שאמרו: טרם הגיע הקץ, עלינו להשאר כאן עד בוא המשיח האמיתי.

האנשים נתאספו מסביב למשיח, גם נשיהם וטפם, ויצאו לדרך צפונה לירושלים.  צרות רבות באו עליהם בדרך.  רבים מתו מרעב ומצמא, רבים מתו מחיות רעות ומחצים של שבטים פראיים. 

ורק מועטים, כולם גברים, הגיעו למצרים.  שם חשבו אותם למרגלים נוצרים, ואסרו אותם ודרשו מהם להתאסלם ולא, אחד דינם למות. הפלשים והמשיח בראשם התאסלמו והכול נשאו שם נשים מנשי המקום ונשארו במצרים.  רק שלושה מכל העם העצום שיצא לירושלים הצליחו לחזור לחבש ולספר על כל הצרות ועל הסוף המר של משיח השקר.

אז ידעו הכל כי צדקו ראשי העדה, והמשיח היה משיח שקר וגם החלום שכאילו באו לו מאלוהים,

לא היה אלא כזב.