רמדאן
אסע"י 23138
רשמה: ערין חאלד,  סיפר: סלים יחיא, עדה: ישראל מוסלמי. 

היה היה, המאזינים למעשיה, נספר או נשקע בשינה?
היה איש פלאח חי בכפר מהכפרים, כעת הפלאחים נותנים דעתם לרמדאן (חודש הצום אצל המוסלמים), כל מי שבא לידו דבר מה, חפץ, מעט כסף, מוכר מעט מהיבול, אומר לאשתו : - קחי כסף זה, החביאי אותו עד שיבוא רמדאן.
אספו דבר מה, הכינו תאנים אמר לה : - החביאי אותו עד שיבוא רמדאן.
באחד מהימים, כשיצא למרעה, בא רוכל לכפר.  לפתע אחת קוראת לו : - עצור, אחי, רמדאן.
אשתו שמעה את השם רמדאן, נזכרה בדברי בעלה. אמרה לו : - עצור, בוא, אתה אחי מה שמך?.
אמר לה : - אני רמדאן.
אמרה לו : - אתה רמדאן?
אמר לה : - אני רמדאן.
- בבקשה אחי?
- מה קרה אחותי?
אמרה לו : - בעלי זה, את כל הדברים האלה אוסף ואומר 'אלה לרמדאן'. והנה אללה הביאך, רמדאן בוא.
הלך עמה לבית, רמדאן. את כל הכסף, נתנה לו. את כל המצרכים האלה, שם אותם על החמור ושב לביתו.
בערב שב בעלה מהמרעה.  אמרה לו : - שמע, אבי פלוני, כלום לא נודע לך?.
אמר לה : - לא, עד שלא תאמרי מה הידיעה
אמרה לו: - כלום לא הגיע רמדאן?.
אמר לה: - מה? איזה רמדאן?
אמרה לו : - איש, רוכל, שמו רמדאן. כלום לא היית אומר :' המצרכים האלה לרמדאן?' נתתי לו את הכסף, ונתתי לו את כל מה שאספנו לרמדאן.
אמר לה : - מה פתאום, אללה יחריב את ביתך, הרסת את ביתי, אוי לך אנחנו מדברים על רמדאן שצמים בו הבריות, לא רמדאן האיש.
כעס האיש אמר לה : - את יודעת מה, במקום שאת נמצאת בו אני לא אשאר בו, אני רוצה לשוטט. אם אמצא כמוך, הריני שב אליך, ואם לא אמצא כמוך, לא אשוב.
שם את גלימתו על כתפו והמשיך ללכת בדרכו.  בעודו הולך הגיע לכפר אחר, פגש נשים יושבות ליד הנחל וכובסות שם בגדים.
אמר: - שלום עליכם.
אמרו : - ועליכם השלום. להיכן הולך אחינו?
אמר : - הולך לגיהינום.
אמרה לו אחת : - עצור, עצור, אני אמי ואבי מתו, אני רוצה לשלוח להם מתנה.
אמר לה: - בסדר, תני.
וכל הילדים שליד הנחל, אחת נתנה לו צמיד זהב, ואחת נתנה בגדים : זה לאבי, זה לאחי, זה לאמי.
העמיס את הצרור ושם אותו על המקל וחזר, חזר הביתה. אמרה לו: - נו מה יש לך?
אמר לה : - פגשתי הרבה טיפשות יותר ממך, קחי
התיר לה את הצרור, אמר לה : - אלה הנשים וזו טיפשותן.