העניים והאחוזים שלהם - אסע"י 170
רשמה: מרים ישיבה מפי אמה, העדה: רומניה
בעיר יאסי שברומניה היה חי בנקאי יהודי עשיר, יעקב פון נוישאץ. היה לו מנהג, כמו לכל העשירים, לחלק יום אחד בשבוע נדבות במשרדו, ולעשות זאת על ידי פקיד, הממונה במיוחד על כך.פעם, בפורים, נזדמן שם עני ממקום רחוק. כשנתן לו הפקיד את הנדבה הרגילה, דחה אותה העני בטענה שהוא בא במיוחד כדי לקבל נדבה גדולה. ענה לו הפקיד הממונה על הנדבות: - דבר זה אינו תלוי בי. דרש העני רשות להיכנס לבנקאי עצמו. הבנקאי קיבל את פני העני, שמע את טענתו ונתן לו נדבה גדולה יותר. סוף סוף, עני ממרחקים. אך הקבצן דחה גם נדבה זו: - לא מספיק לי.
התרגז הבנקאי ואמר: - אינני חייב לך שום דבר! אני מקציב לקבצנים כמה שאני רוצה.
ביקש העני, שהבנקאי ירשה לו לספר סיפור. הבנקאי הסכים, וזהו סיפורו של העני:
בימי המן הרשע, כאשר ראו היהודים כי סופם המר מתקרב בעקבות הגזירה הנוראה של המן, הכריזו על צום, תפלה וצדקה. בין השאר החליטו העשירים לחלק את כל רכושם לעניים. וכן עשו. כאשר נתבטלה הגזירה, היו העניים מתחרטים על כל העסק ואומרים: - לשם מה לנו כל הרכוש הזה? אין אנו יודעים כיצד לנהוג בו. אין אנו יודעים כיצד לעסוק במסחר. מרבה נכסים מרבה דאגות. כדאי לנו להחזיר את הכל לעשירים.
כשבאו העניים להחזיר לעשירים את הכסף, לא רצו אלה לקבלו בחזרה. הם טענו: - מה שנתנו לכם שלכם הוא.
האמת היא שגם הם ידעו את הסוד של 'מרבה נכסים, מרבה דאגה'.
הסבירו העניים לעשירים: - אין אנו יודעים כיצד לעסוק במסחר, נאכל את הכל, נבזבז את הכסף, ושוב נהיה מוכרחים לבוא אליכם לבקש נדבות. אלא שאז תהיינה ידיכם ריקות. חס ושלום. ואנו אין אנו רוצים להתרגל לחיים טובים וליהפך אחר כך ל'יורדים'.
שמעו העשירים את הטענות הצודקות של העניים והסכימו לקבל בחזרה את הכסף, אבל על תנאי:
- אכן, אנו נוסיף לעסוק במסחר, אך אתם תבואו אלינו מדי שנה, בפורים, הוא יום ביטול הגזירה, ואנו ניתן לכם את האחוזים. כי הרכוש בידינו שלכם הוא, בחזקת קרן שהופקדה בידינו.
- מאז עברו חלפו שנים רבות - סיים העני את סיפורו - והחשבון התבלבל. כיום אין לדעת בדיוק את גובה האחוזים. אולם נשארה התקנה הקדומה לשלוח בפורים מנות ולחלק כסף איש לחברו. וזאת כדי לקיים את חוק האחוזים ואת ההבטחה הישנה.
אחרי שגמר העני את סיפורו, פנה אל הבנקאי ושאל אותו: - ועכשיו, אדוני הבנקאי, מה אתה חושב? האם משלך אתה נותן לי, או מן האחוזים של רכושי שלי, הנמצא אצלך בפיקדון?
הסיפור מצא חן בעיני הבנקאי, והוא נתן לעני, ביד רחבה, סכום מכובד, כפי שנתבקש לתת.