לוגו אוניברסיטת חיפה

כותרת ארכיון הסיפור העממי בישראל

לוגו הפקולטה למדעי הרוח

big top image

רשם: שמעון הלל

סיפר: מספר ערבי מהעיר מוקנין

עדה: טוניסיה

 

פעם אחת היה מלך ואין לו ילדים. כל פעם הוא חושב שאין לו ילדים ותמיד הוא עצוב ומרוגז. פעם אחת התחיל לחשוב מי ייקח את הירושה והתחיל לבכות. הוא בכה ונכנס השר שלו ושאל אותו ואמר לו:- למה אתה בוכה, מה חסר לך.

אמר לו:- לא חסר לי  שום דבר, רק ילדים, ואני חושב תמיד על מחר, מי ייקח את  הירושה שלי ומי ייקח את מקומי.

אמר לו:- אני אעוץ לך עצה טובה ובעזרת ה' יהיו לך ילדים.

אמר לו:- תשלח עכשיו בנאדם אחד, שיצעק ברחובות ויגיד, המלך אומר: מי שהוא רוצה ללכת לחוץ עיר של מוחמד וילך, בלי כסף, וכל הארוחות בלי כסף, כל דבר בלי כסף, אפילו הנסיעה. בזמן שיגיעו לשם, תגיד להם שיתפללו עליך וייוולדו לך ילדים.  המלך הסכים לעצתו ושלח איש אחד לצעוק ברחובות. באו כל מיני ערבים ולקחו אונייה שלימה, ועלו בה הערבים ונסעו, והגיעו לשם והתפללו לָשֵם שיהיו לו ילדים. בלילה המלך ישן ובא אליו איש בחלום אמר לו:- התפילה נתקבלה,אבל בתנאי אחד. בסוף השנה הזו יהיה לך ילד, אבל אם יגיע לגיל שבע עשרה שנה יהיה לו צרה ויגיע למות, ויהיה זרוק בערים אחרים, וישאר שמונה שנים,ואחרי עשרים וחמש שנה יחזור לבית .

אמר לו: - אני ילך לעיר שלי ואני יעשה הסכם עם אשתי ונראה מה תגיד.

אמר לו: - אני יחזור לך כשאתה תהיה בעיר שלך.

הוא חזר לעיר שלו, והוא סיפר את הכל לאשתו, ואשתו הסכימה לו. וחזר לו בחלום ממחרת  שנית ואמר לו: - טוב, בסדר, אני מסכים.

אחרי שנה ילדה לו אשתו בן ועשה שמחה גדולה. והילד גדל והביא לו מורה בבית עד שהוא למד את כל השפות. והביא לו מכונת כתיבה ומחברות וניירות, וכל מיני דברים, ועשה בבית את הכל מה שצריך.

פעם אחד בא להם עבד כושי, שהוא היה קוסם. והקוסם ראה במרחק של שלושים קילומטר יש מתחת האדמה מטמון כסף מלא זהב ונחושת, וצריכים שני אנשים כדי שיוכלו לפתוח אותו. הכושי החליט לבקש מבן המלך שילך אתו. הכושי נכנס לבן המלך כשהיה לבדו בבית ואמר לו: - למה אתה לא יוצא  לטייל כמו כל האנשים?
אמר לו בן המלך:- האם יש עולם ואנשים חוץ מהבית שלנו?

הכושי אמר לו: כן, בוא איתי ואני אראה לך את זה.

ובן המלך הסכים לדבריו ואמר לו:- מתי אתה רוצה ללכת?

אמר לו:- הלילה אני יבוא לקחת אותך.- הסכים בן המלך ומחכה מתי שיבוא הכושי לקחת אותו.

הכושי בלילה לקח שני כושים ושם אותם מחוץ לעיר. והלך לבן המלך בלילה ולקח אותו, ויצאו מן העיר  והתחילו ללכת בלילה עד שהגיעו למקום המטמון.

אמר לו:- עכשיו אנו ננוח קצת ונאכל ואחר כן אני יראה לך.

אכלו ושתו ואחר כן אמר לו:- תראה אני שורו(?) לעשות אש, ובעשרה רגעים נפתחה האדמה, ואתה תרד למטה ותמצא בית גדול ויש בה שבע חדרים, שלוש ימינה ושלוש שמאלה ואחד ממול. תיכנס לבית שממול ובפתח של הבית תמצא קופסא. תביא את הקופסא ותעלה למעלה. כשאתה תרד למטה ותמצא אנשים שמה, אל תדבר איתם שום דבר, ואל תאכל איתם, מפני שזה אסור. ואם תדבר איתם אפילו מילה אחת ייסגר עליך המטמון ואני יישרף.

אמר לו:- בסדר.

במשך עשרה רגעים הבן ירד למטה ומצא בית כמו שאמר לו הכושי. והלך ישר לבית שמול, ומצא קופסא, ולקח את הקופסא ושם אותה בכיסו. והוא חוזר בחזרה ומצא עשרים ואחת בנות. אמרו לו:- ברוך הבא מוחמד בן המלך.

אמר להם:- מאיפה אתם מכירים את שמי?

הוא אומר להם כך ונסגר עליו המטמון ונשאר שמה, והכושי נשרף. נתנו לו אוכל והוא לא רצה  לקחת. הבנות, שראו שהוא לא רוצה לקחת מהם אוכל,  אמרו:- שהבנאדם הזה לא אוכל, עוד מעט וימות ברעב.- אמרו לו:- אם אתה רוצה ניתן לך סטירה ואתה תצא מפה, אבל תהיה רחוק מהעיר שלך מאה שנה.

אמר להם:- בסדר.

התקדמה הקטנה ונתנה לו סטירה והוא יצא, אבל נשאר זרוק שלושה ימים בישיבה. הוא קם אחרי שלושה ימים מת ברעב שמה ואמר:- אני בן המלך.- ואמר:- מי הביא אותי להנה - ושכח את כל האגדה, מה שעברה לו על הראש. אחר כן הוא נזכר שהכל בגלל הקופסא. שם את ידו על הכיס ומצא את הקופסא והוציא את הקופסא ואמר:- בגלל הקופסא הזאת קרה כל זה. אמר:- אני אפתח את הקופסא ואראה מה יש בה.
הוא פתח את הקופסא ויצאו לו עשרים ואחת בנות. אמר להם:- מי קרא להם.

אמרו לו:- אם אתה תפתח את הקופסא אנחנו נבוא.

ואמר להם:- ומתי תלכו?

אמרו לו:- בזמן שאתה תסגור את הקופסא.

אמר להם:- מה תפקידכן?

אמרו לו:- תפקידנו, מה תבקש תמצא.

אמר להם:- עכשיו אני רעב, הביאו לי אוכל.

וכל אחד הביא כלי של נגינה והתחילו לנגן  ולרקוד. אחרי שאכל ושתה, וכשגמרו לנגן ולרקוד, אמר להם:- עכשיו אתם יכולים לחזור.

אמרו לו:- תסגור את הקופסא ואנחנו נלך.

הוא סגר את הקופסא  וכל אחד נשקה לו על ידו ונתנה לו ארנק מלא כסף ואמרו לו:- כל פעם שתפתח את הקופסא תקבל ארנק מלא זהב.

באותו זמן הלך לעיר הקרובה וקנה חתיכת אדמה ובנה שמה מסעדה, וכל אחד מי שבא לאכול הוא אוכל בלי כסף, וחוץ מהאוכל מקבל כסף. זה ,אחרי שלושה חודשים כל האנשים אוכלים שמה ומקבלים כסף, המלך אמר לשר שלו:- למה עכשיו שלושה חודשים אין בעיות, לא גניבות ולא רציחות ולא משפטים?

אמר לו השר:- האם לא שמעת על המסעדה שנפתחה בעיר?

אמר לו: - לא שמעתי.

אמר לו השר:- לפני שלושה חודשים הולכים לאכול שם ומקבלים כסף.

אמר לו:- אם כך תשלח ותגיד לבנאדם הזה שיבוא ויתארח אצלי הלילה.

שלח לו שליח להזמין אותו והגיע הלילה ולקח איתו את הקופסא. אמר לו המלך:- מאיפה יש לך כסף להאכיל את האנשים וגם לתת להם כסף?

אמר לו:- יש לי את הקופסא הזאת.

אמר לו:- תן לי את הקופסא לראות.

אמר לו:- תפתח את הקופסא ותראה.

המלך פתח את הקופסא ויצאו עשרים ואחת בנות, וכל אחת בידה כלי של מנגינה, ויצאו לרקוד.

אמר לו המלך:- מתי ילכו הבנות?

אמר לו כשאתה תסגור את הקופסא.

המלך סגר את הקופסא וכל אחת מהבנות נשקה למלך את היד ונתנה לו ארנק מלא כסף. המלך ראה את הכסף אמר לו:- הקופסא תישאר אצלי ואתה תלך, ואם אתה לא תרצה אני יהרוג אותך.

בן המלך מצא שאין לו ברירה, החליט ללכת. הלך למסעדה ולקח את כל הכסף שיש לו ואמר:- אני לא יגור כאן יותר.- ויצא מן העיר.

הוא הולך בדרך ומצא בית קטן. נכנס לשם ומצא זקן וזקנה. אמר להם:- אם אתם רוצים, בבקשה, שאני יישן הלילה פה ומחר אני ילך.

אמרו לו: -אנחנו אין לנו כיסוי. אם אתה רוצה לישון, תישן על האדמה.

אמר להם:- אין דבר, תנו לי רק לישון.

אמרו לו:- בסדר, תיכנס.

הוא נכנס לבית ואמר להם:- אני רעב, אולי יש לכם פת לחם לתת לי.

אמרו לו:- אין לנו אפילו כוס מים.

אמר להם:- למה?

אמרו לו:- מפני שאין לנו כסף.

אמר להם:- הנה.

נתן לזקן לירה זהב ואמר לו:- לך ותקנה לנו לחם.

והזקן לא ראה בחיים שלו לירה זהב שכזאת. ורק הוא ראה את הלירה ופתאום השתגע, והלירה הזאת מביאה  אלף לחם.

אמר לו:- תביא לנו שני לחמים ומה שצריך לקנות לאכול.- הלך הזקן וקנה כל מה שצריך והחזיר לו עודף.

ואמר לו:- העודף יישאר בשבילך.

אמר לו:- אין לך מזרון לישון.

אמר לו:- אין .

לכן- אמר לו- אתה יודע שאנחנו עניים ואין לנו במה לקנות.

אמר לו:- הנה לך עוד שני לירות ולך לקנות מזרון ושמיכות.

אמר לו:- זה הרבה כסף.- אמר לו:- רבע לירה מביאה את הכל.

אמר לו:- העודף שיישאר תיקח אותו בשבילך.

ולקח את העודף ושמח מאד. וממחרת  בבוקר קם ואמר לו:- למה הבית הכל שבור והגג נופל. - אמר לו:- לך ותקרא לבנאים ולצבעים ולכל מיני פועלים .

באו כל הבנאים ועל חודש אחד לעבוד קבלנות ולקבל את  המפתחות. ובמשך חודש היה להם ארמון כמו של מלך. אחר כך אמר לזקן:- האם מוכרים כאן ספרים?

נתן לזקן כסף וקנה לו כמה ספרים ונשאר בבית הזקנים קורא וכותב.

יום אחד שאל את הזקן:- האם יש לכם גינה איפה ללכת לטייל?

אמר לו: כן, יש לנו גינה. אבל הגינה שלנו מי שישן שמה הוא מת שם.

אמר לו:- אני רוצה ללכת לראות אותה.

אמרו לו:- אל תלך, אנחנו מפחדים עליך.

אמר להם:- אם אתם לא תתנו לי ללכת לשם אני ממחרת יוצא מכאן.

הלך איתו הזקן והראה לו את הגינה. חזר ואמר להם:- הלילה אני רוצה לישון שמה. לא רצו לעזוב אותו. אמר להם:- הנה כל הכסף שלי אצלכם. אם ממחרת בבוקר מתתי קחו את כל כספי, ואם לא מתתי אני יחזור אליכם.

לקח ספרים וניירות ואכל ושתה והלך לגינה. עשה אוהל וישב לקרוא בתוך האוהל. הוא יושב לקרוא ובחצות בדיוק, הוא יושב וקורא, וראה נחש נכנס לאוהל. דיבר הנחש איתו ואמר לו:- שלום אחמד בן המלך.

אמר לו בן המלך:- מאיפה אתה מכיר אותי?

אמר לו הנחש:- קודם כל יש לך מזל שמצאתי אותך ער ולא ישן. אם מצאתי אותך ישן הייתי הורג אותך .

בן המלך שאל אותו שנית:- מאיפה אתה מכיר אותי?

אמר לו הנחש:- אני מכיר אותך.

אמר לו:- אני אף פעם לא ראיתי נחש מדבר, ואפילו קראתי בספרים, ואף פעם נחש לא מדבר.

אמר לו:- אני לא נחש אלא אני בנאדם. אני בן השר של אבא שלך.

אמר לו:- אבל למה אתה נחש.

אמר לו: יש לי אגדה.

אמר לו בן המלך: - תספר לי את האגדה שלך.

אמר לו הנחש: - תספר לי אתה וגם אני יספר .

הסכימו ביניהם, והבן המלך סיפר לו כל מה שקרה לו מיום שיצא עם הכושי ועד היום הזה.

אמר לו: - עכשיו אתה תספר לי. 

אמר לו: - בסדר, אני יספר לך.- אמר לו:- יום שאתה הלכת, בבוקר קם אביך וחיפש אותך ולא מצא אותך. אחרי שלא מצאו אותך הוא החליט להרוג את כל הפועלים והאנשים שיש בעיר. בלילה כשהוא ישן בא אליו אחד בחלום ואמר לו:- למה אתה רוצה להרוג את כל האנשים. אני לא אמרתי לך, כשבנך יהיה בגיל שבע עשרה תבוא עליו צרה גדולה. תחכה לו כמה זמן והוא יבוא.- אמר לו:- בסדר, אני לא יהרוג אנשים ואני אחכה לו עד שהוא יבוא. אחרי כמה חודשים אבי רוצה לחתן אותי עם בת דודי. התחתנו ויצאנו ללכת אצל דודי בעיר אחרת. אנחנו הולכים בעיר ופגשנו בזאב. לקח לי את בת דודתי בכוח ונתן לי סטירה. כשנתן לי סטירה נהייתי לנחש ונשארתי הולך ממקום למקום עד שהגעתי לכאן, ונשבעתי, כל מי שאני ימצא אותו כאן, או ישן כאן, אני יהרוג אותו. עד היום הזה אני כך.

אמר לו:- אם אני יביא לך את בת דודתך, האם תביא לי את קופסתי?

אמר לו:- בסדר. 

עשו הסכם ביניהם, שזה יביא לו את בת דודו וזה יביא את הקופסא.

אמר לו:- תראה נעשה תאריך, אחד שנה.- אמר לו:- תלך מהיום עד שנה, שאם הבאת לי אותה אני יביא לך את הקופסא שלך, ומיום הזה אני אשחרר את המקום הזה וכל אחד, מי שיישן כאן, לא יקרה לו שום דבר. אבל אחרי שנה כל מי שיבוא לכאן אני יהרוג אותו.

הסכימו ביניהם והלכו. ממחרת בן המלך חזר הביתה בשלום. שמחו מאד שראו אותו חזר בשלום. אמר להם:- תראה, אני הולך וכל הכסף הזה שלי יישאר אצלכם כאן. ויש לכם תאריך, לשנה אחת אתם יכולים ללכת לישון שמה. אם אני באתי לפני שנה  אתם יכולים ללכת לישון שמה, ואם אני חזרתי אחרי שנה אל תלכו לישון שמה.

הסכימו ביניהם ולקח איתו כמה כסף, ואת השאר עזב אותם אצל הזקנה. והוא הלך ואינו יודע לאן הוא הולך. הוא הלך בדרך ומצא שלושה ילדים רבים ביניהם. אמר להם:- למה אתם רבים?

אמרו לו:- אבינו מת ועזב לנו את תרבוש (כמו כובע). מי שישים אותו על הראש הוא יראה את האנשים והם לא יראו אותו.

הוא אמר להם:- אתם רוצים שאני יגזור אותו על שלוש?

אמרו לו:- אם אתה תחתוך אותו הוא לא יהיה שוה לפרוטה, יתקלקל.

אמר להם:- אני ייתן לכם עצה. תלכו שלושתכם רחוק ואני יזרוק את האבן, ומי שיביא לי אותו הראשון הוא יקבל  אותו. 

הוא זרק את האבן והם התחילו לרוץ ובינתיים, שהם רצים, הוא לקח אותו ושם אותו על הראש. הם חזרו ולא מצאו אותו. אמרו:- יופי שלקח אותו אחד אחר ולא אנחנו.

והוא הלך עוד ומצא עוד שלושה ילדים רבים על מפתח. אמרו לו:- זה המפתח עזב לנו אבינו כשמת, ואם אשים אותו על קיר או על דלת אותו מקום ייפתח.

אמר להם:- אני יזרוק אבן ומי שיביא את האבן הוא שיקבל.

הוא זרק את האבן והם רצו להביא אותה. והוא לקח את התרבוש על הראש . חזרו ולא מצאו אותו. והוא המשיך את דרכו ומצא עוד שלושה ילדים רבים, ומצא שיש בידם שטיח, שאם  בנאדם יושב בו הוא עף איפה בנאדם רוצה, אבל צריך לסגור עיניים. אמר להם:- אני יזרוק לכם אבן.

והוא ישב על השטיח. אמר:- אני רוצה להיות ליד הבית של הזאב.

הוא הגיע ליד הבית של הזאב וירד ושם את המפתח על הקיר, ונפתח הקיר. עלה למעלה ומצא את בת דודתו של הנחש יושבת ובוכה. היא ראתה אותו ונבהלה. אמר לה:- אל תפחדי. שלח אותי בן דודך.- אמר לה:- אם את רוצה לבוא אתי, בואי, ואם את רוצה לישאר עם הזאב תגידי לי, שאני ילך.- אמר לה:- איפה הזאב?

אמרה לו:- הנה הוא יושן.

אמר לה:- איפה החרב שלו?

נתנה לו את החרב והוא נתן לו מכה והרג אותו. שם את הילדה על השטיח ואמר:- אני רוצה להיות ליד הבית של הזקנה.

אותו הלילה היתה יום סוף השנה והנחש אמר:- כל מי שאני ימצא אותו כאן אני יהרוג אותו.

עזב את הילדה בבית של הזקן והלך לישון בגינה. הנחש בא ואמר לו:- האם הבאת את הילדה או שאני הורג אותך?

אמר לו:- הבאתי אותה. בוא אתי לבית של  הזקן ואראה לך אותה.- באותו זמן לקח אותו איתו וראה את בת דודו שמה.

למחרת קם הילד והלך לארמון של המלך, שלקח לו את קופסתו. לבש את התרבוש על הראש ונכנס לשם . לקח את המפתח ופתח את הקופה של המלך ומצא את הקופסא. גנב אותה והלך לבית הזקנה . אחרי כן הנחש, כשראה שבת דודו לידו, בן רגע נהפך לבנאדם ואמר לזקן:- הנה כל הכסף מה שיש לי, תיקח אותו, ואני רוצה לחזור לאבי. הנה עכשיו אתה עשיר גדול ואל תפחד. כל פעם אני יבוא לבקר אותך. כשראו הזקן והזקנה שהבנאדם הזה הולך, התחילו לבכות, מפני שהוא שהחזיר אותם עשירים. ולקח את השטיח ועלה עליה, הוא ובן השר והילדה. ואמר לשטיח:- אני רוצה בעיר שלנו בארמון אבי.

במשך שעה וחצי הגיעו לבית של אביו. אביו ראה שבנו בא ושמח מאוד. גם הוא לא שכח את הזקן ותמיד הלך לבקר אותו.

אחרי כן מת המלך והשר שלו. בן המלך לקח את המלוכה בידו והבן של השר נהיה שר במקום אביו. זה הסיפור.


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 



 

 

ארכיון הסיפור העממי בישראל ע"ש דב נוי (אסע"י)
שדרות אבא חושי 199, הר הכרמל, חיפה 3498838 | טל': 8240726 –  04  Tel | פקס: 8249721 –  04 Fax | דוא"ל: IFArchives@univ.haifa.ac.il
Abba Houshi Avenue, Mount Carmel, Haifa  3498838 Israel
עיצוב והקמת אתר: עדן אוריון ושני זילברמן, אגף מחשוב ומערכות מידע