לוגו אוניברסיטת חיפה

כותרת ארכיון הסיפור העממי בישראל

לוגו הפקולטה למדעי הרוח

big top image
רשם: ו. תמרון.
סיפרה: סבל.
עדה: הונגריה.

מדי שנה בשנה, בפרוס חודש ניסן, היה הצדיק רבי משה ליב משסוב לוקח את מקלו ותרמילו ושם פעמיו לניקלשבורג, כדי לחוג את הפסח אצל רבו שמלקא. בתרמילו שם את החיטים שבמו ידיו קצרם ודשם ושבמשך כל החורף שמרם בעליית הגג מלחות ומכל מה שעלול לגרום להחמצה. והלא זה לא דבר קטן, מהחיטים האלו יטחנו קמח לאפיית המצות מצווה, שמורה משעת קצירה בשביל רבו רבי שמלקא.
במחשבתו תיאר לו רבי משה ליב את קורת הרוח שיגרום לרבו בהגישו את המתנה היקרה הזאת ובערב פסח אחר חצות היום, ילבוש הרבי ותלמידיו בגדי שבת ובצוותא יאפו את המצות שמורה בשביל "הסדר" כשבשעת מעשה יקראו את ה"הלל" בשמחה גדולה ובכוונה עצומה, ובליל התקדש חג, רבו יסב לסדר יגיד את ההגדה בדבקות ובהתלהבות ואחר כך יבצע את המצה שמורה שהוכנה מהחיטים האלו שבתרמילו ששמרם כבבת עינו ושבכל הון שבעולם לא היה מוכר אותם. בחשבו כל זאת הציף אותו גל של שמחה והוקל לו על הלב עד שכמעט לא הרגיש את טלטול הדרך.
הלך הצדיק ר' משה ליב מעיר לעיר ומכפר לכפר, בדרך העולה לניקלשבורג. ביום היה הולך ולפעמים נוסע בעגלה שנקרה לו בדרך ובלילה היה לן אצל איכר או אצל "מוכסן" יהודי המחזיק באכסנית הכפר. והנה הוא הגיע כבר סמוך לניקלשבורג.
רד הלילה והוא תר אחר אכסניה ללינת לילה. בדרכו הוא עובר על פני בקתה אחת והוא שומע קול בכי של ילדים הוא נכנס לשם ושואלם לפשר בכיים.  בתחילה הילדים נבוכים ושותקים. הצדיק משדלם בדברים טובים והם מספרים לו שאמם נסעה בבוקר השכם לשוק הסמוך ועוד לא חזרה ומאז לא בא אוכל לפיהם והמה רעבים מאוד והבית ריק מאוכל כי אמם אלמנה ענייה. נכמרו רחמיו של הצדיק לקח את החיטים, כתשם במכתשת ובישל דייסה בשביל הילדים והאכילם.
בבואו לניקלשבורג ניגש הרבי לשוק קנה קמח פשוט והביאו לרבו.
בליל הסדר הסב הצדיק רבי שמלקא עם תלמידיו לסדר וכדרכו ערך את הסדר בהתלהבות וכל המסובין נהנו מאוד ופניהם קרנו משמחה. רק רבי משה ליב לא היה במצב רוח מרומם כדרכו תמיד, יען כי ליבו היה נוקפו על המעשה אשר עשה וגם בטוח היה שרבו ירגיש בדבר בשעת אכילת המצה והיה בעיניו כמתעתע.
והנה גמרו את החלק הראשון של ההגדה והמסובין נטלו את ידיהם, והצדיק רבי שמלקא אוחז את המצות בידיו ואומר את "הלשם יחוד" ומברך את ברכת המוציא ואכילת מצה בכוונה עצומה, אחר כך הוא בוצע כזית מן המצה העליונה וכזית מן הפרוסה האמצעית, מגישו לפיו ואוכלו בתיאבון. פתאום הוא מפסיק מללעוס את המצה ואומר כאילו לעצמו: - איזה טעם משונה אני מרגיש במצה הזו! מעולם לא הרגשתי טעם כזה.
והצדיק ר' משה ליב יושב כעל גחלים בוערות, הנה הוא בטוח שהרבי מרגיש בכל אשר התרחש וכי לא מצה שמורה היא זאת, רק מצה פשוטה, ועוד מעט יתגלה לפני כולם מעשה הרמאות.
פניו של הרבי משה ליב משתנים וראשו סחרחר והוא מרגיש שעוד מעט והוא יתעלף והנה פונה רבו לכל המסובין ואומר: - שמעו תלמידי טעם כזה שאני חש בכזית מצה זה לא הרגשתי מעודי עד היום הזה, הגד נא תלמידי היקר משה'לי מאיפה לך הקמח הזה שאפינו ממנו המצות הללו? ספר לי הכל ואל תסתיר ממני שום דבר.
סיפר רבי משה ליב לרבו את כל אשר קרה וביקש מרבו שימחול לו על המעשה אשר עשה, וכי נכמרו רחמיו על הילדים היתומים הרכים וכי הוא מוכן לקבל כל תשובה שיוטל עליו.
פתח רבי שמלקא ואמר: - יפה עשית תלמידי היקר ויישר כחך. והנה בברכי על המצות הרגשתי "הארה" גדולה ובטעמי מן המצה הרגשתי טעם ערב כזה שמעולם לא חשתי וידעתי כי לא דבר ריק הוא.


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 



 

 

ארכיון הסיפור העממי בישראל ע"ש דב נוי (אסע"י)
שדרות אבא חושי 199, הר הכרמל, חיפה 3498838 | טל': 8240726 –  04  Tel | פקס: 8249721 –  04 Fax | דוא"ל: IFArchives@univ.haifa.ac.il
Abba Houshi Avenue, Mount Carmel, Haifa  3498838 Israel
עיצוב והקמת אתר: עדן אוריון ושני זילברמן, אגף מחשוב ומערכות מידע