לוגו אוניברסיטת חיפה

כותרת ארכיון הסיפור העממי בישראל

לוגו הפקולטה למדעי הרוח

big top image
רשמה:   אלישבע שנפלד
סיפר:     עובדיה  פרוי
עדה:      תימן

פעם היה מלך אשר אהב מאד נשים. אף אישה צעירה ויפה לא היתה בטוחה מפניו. לא רחוק מארמונו גר יהודי חכם עם אשתו יפת התואר וטובת המראה. ידע היהודי את תאותו של המלך ולכן נעל את דלת ביתו כל יום לפני הליכתו אל הישיבה.
יום אחד שכח לנעול את הדלת, הזדמנות שחכה לה המלך זה מכבר. נכנס המלך לבית החכם ודרש מן האישה שתהיה לרצונו.  נבהלה אשת החכם וביקשה מאת המלך שהות קצרה עד אשר תתלבש לכבוד בואו ותתייפה. הסכים המלך לתנאיה והיא נתנה לו את ספר התורה על מנת שיקרא בו עד אשר תגמור את הכנותיה. לא החליפה האישה את בגדיה אלא רצה אל שכנתה והתחבאה שם.
בינתיים קרא המלך בספר התורה את עשרת הדברות: 'לא תנאף, לא תרצח, לא תגנוב' וגו'. המשיך לקרוא שעה, שעתיים, שלוש שעות אך האישה לא חזרה. הגיעה שעת הצהריים קם המלך ממקומו ושם שקית עם מטבעות זהב על מיטת האישה. לקח את ספר התורה ויצא מן הבית כי פחד שמא יפגוש בבעלה של האישה ועל המיטה גם השאיר את מחרוזת התפילה שלו.
נודע לאשת החכם מפי שכנתה כי המלך עזב את ביתה, חזרה ונכנסה ישר אל המטבח להכין את ארוחת הצהריים לה ולבעלה. לא עברה חצי שעה והנה בעלה חוזר מן הישיבה. נכנסו שניהם אל חדר המיטות. ניגש החכם אל מיטת אשתו ומצא עליה את השקית עם מטבעות הזהב ואת המחרוזת. הסתכל בדברים האלה והסתכל באשתו.  - המלך היה אצלך - אמר בלחש.
שתקה האישה כי חשבה בלבה שכל מילה אשר תאמר להגנתה לשוא תאמרה. לא יאמין לה בעלה. מן היום הזה לא דיבר החכם עם אשתו ולא בא אליה.
חלתה האשה במחלה קשה ולא היה רופא שבכוחו היה לרפאה. נאמר לבעלה שלבה חולה מאד. ביקשה האישה לקרוא לשלושת אחיה אשר גרו בעיר אחרת בחושבה שקצה קרוב. באו האחים ולהם סיפרה על ביקורו של המלך בביתה בהיותה לבדה ועל בריחתה אל שכנתה. וכן סיפרה להם שבעלה אינו מאמין בה ואינו מדבר אליה ואינו בא אליה. דרשו האחים מאת החכם שילך עמהם לפני המלך. הסכים בעל האישה וארבעתם הלכו אל הארמון והתייצבו לפני השליט ושריו.
- הוד מלכותו אדוני המלך, - פנה אחד האחים - לפני שנים מספר מת אבינו ז"ל והוריש לנו בית, כרם, שדות וגינה. שלושה אחים אנחנו לכן אחד קיבל את הבית, השני את הכרם והשלישי מעבד את השדות. לא ידענו מה לעשות בגינה והנה בא האיש הזה, - הצביע על החכם - והציע לנו לעבדה. הסכמנו וחתמנו על חוזה. בחוזה כתוב שהוא רשאי להנות ממנה בתנאי שיעבדה ויעזקה ויסקלה. בזמן האחרון לא היה האיש נאמן לחוזה. לא עבד את הגינה ולא עזקה ולא סקלה והאדמה העלתה קוץ ודרדר. לכן אנו דורשים להחזירה לנו.
- ומה יש לך לאמר? - פנה המלך אל החכם.
- אמת דברי האיש אשר האשים אותי בהזנחת הגינה - השיב החכם, - לא תמיד הזנחתיה. עבדתיה בנאמנות עד אותו היום כאשר ראיתי את עקבות כפות רגליו של ארי המלך בתוכה. חושבני שלקח מפירותיה וכי ירא אנוכי שיחזור בשעת היותי בה ויטרוף אותי חיים.
הבין המלך לשפת הרמזים שבה דיברו החכם ואחד האחים ושמח שלא נודע הדבר לשריו. אמר לחכם:
- ידוע לי שהארי שוטט בעיר אך לא יוסיף לעשות כן כי שמתיהו בתוך כלוב שחומותיו גבוהות ועבות. לא לקח מפירות גנך ולא מפרחיו כי אלה היו גבוהים מאד ולא היה בכוחו להשיגם. רק קטף אשכול ענבים זה וכעת אשיבנו לך.
הוציא המלך את ספר התורה מכיס מעילו והגישו לחכם. הבין החכם לדברי השליט ויצא מעם פניו.
שב החכם הביתה החל לדבר עם אשתו ולדאוג לבריאותה. לא עבר זמן רב והבריאה האישה מחוליה ובעלה חזר ובא אליה.


עץ הזית - אסע"י 7018

רשמה ירדנה כהן, מפי סבה. תימן.

ביום מותו של הנביא (מוחמד) לבשו העצים עצבות וקדרות והשירו את עליהם מרוב צער. 
רק עץ הזית לא השיר את עליו.  שאלוהו כל העצים, אם הוא אינו מצטער על מות הנביא. 
ענה הזית ואמר: - אתם השרתם את עליכם כדי לפרסם צערכם ברבים ואילו אני נושא את צערי בלבי ועם זאת גדול צערי מצערכם.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 



 

 

ארכיון הסיפור העממי בישראל ע"ש דב נוי (אסע"י)
שדרות אבא חושי 199, הר הכרמל, חיפה 3498838 | טל': 8240726 –  04  Tel | פקס: 8249721 –  04 Fax | דוא"ל: IFArchives@univ.haifa.ac.il
Abba Houshi Avenue, Mount Carmel, Haifa  3498838 Israel
עיצוב והקמת אתר: עדן אוריון ושני זילברמן, אגף מחשוב ומערכות מידע